חיוב האם במזונות מדין צדקה

​

מאחר שהזכרנו לעיל כי חיוב האב במזונות ילדיו הקטינים עד גיל שש הינו חיוב מלא ואבסולוטי, אזי הדיון העיקרי בו אנו רוצים לדון הוא האם ניתן לחייב גם את האם במזונות מדין צדקה.

הרבה דיו נשפך על השאלה האם ניתן לחייב את האם במזונות ילדים, או לכל הפחות האם ניתן להתחשב בהכנסות האישה מעבודה או מכל מקור הכנסה אחר. ובמילים אחרות, האם ניתן לחייב את האישה בתשלום חלק מהצרכים ההכרחיים של ילדיה הקטינים, זאת כמובן במידה ויש לה את היכולת הכלכלית לעמוד בכך.

בתקופה האחרונה ניתן לראות כי שופטי ביהמ"ש לענייני משפחה, חלוקים בדעותיהם באשר לפרשנות של התקנה אשר הוזכרה לעיל. יודגש כי שני פסקי דין שניתנו בביהמ"ש העליון (בע"מ 5750/03 אוחנה נ' אוחנה תק-על 2005(2) 2560, וכן בע"מ 2433/04 צינובוי נ' צינובוי תק-על 2005(4) 41), לקחו בחשבון בהחלטתם על גובה המזונות שעל האב לשלם, גם את יכולתה הכלכלית של האם.

​

יש לציין כי הדיון בעניין זה אינו דיון חדש, ועוד בפס"ד של ביה"ד הרבני האזורי בחיפה משנת תשל"ט, (תיק 2490/תשל"ח, פד"ר י"א, עמ' 209), העיר אחד הדיינים, בין שאר דבריו כדלהלן: "האם מן הראוי שתמיד האב ישלם אף בזמן שהאם היא עתירת נכסים, או שמרוויחה היטב והוא חי לו ממשכורת מצומצמת? כדאי שחברינו, דייני ישראל, יתנו לב לזה, לנהוג כאביהם של יתומים חיים".

ברור וידוע כי עיקר הטענה והטרוניה באה מצד האבות אשר טוענים, במידת צדק כלשהי, לחוסר שוויון. זאת מאחר כי גם בשעה שהאם משתכרת יותר מן האב או יותר אמידה ממנו, דבר שבימינו אף שכיח, עדיין – לפי הדין העברי – חיוב מזונות הילדים מוטל על כתפי האב בלבד.

ר' יהונתן אייבישיץ זצ"ל, אשר חי במאה ה-17-18, ואשר היה מגדולי חכמי אשכנז, כתב את הדברים הבאים: "ונראה דודאי אם האשה עשירה כופין את האם לזון בניה דהא כופין על הצדקה ואין לך צדקה יותר מזה. וכופין אותה כמו שכופין על כל הצדקה". אמנם היו עוד גדולים שהצטרפו לעמדתו של ר' יהונתן אייבישיץ זצ"ל, אולם רבים המפרשים הקובעים כי למרות שנראה כי גם לאם יש חיוב לזון את ילדיה מדין צדקה, עדיין חובתו של האב – חרף העובדה שמקורה הוא מאותו דין צדקה – גדולה יותר מחובתה של האם, ומשכך חובתה של האם תיכנס לתוקף רק לאחר שחובתו של האב מוצתה ומומשה.

כיום ישנו מצב בלתי שוויוני בעליל, כאשר ברובם המכריע של המקרים המגיעים לפתחם של בתי המשפט ובתי הדין הרבני, התוצאה המתקבלת היא שעל האב לשלם דמי מזונות באופן שאינו יחסי לפער ההשתכרות בין האב לאם.

​

בימים אלה מונחות על שולחנם של שופטי ביהמ"ש העליון שני תיקי ערעור של גברים גרושים הטוענים לחוסר שוויון בעניין מזונות ילדים. יודגש כי חוסר השוויון ממשיך להיות מונצח על ידי בתי המשפט ובתי הדין הרבני, חרף העובדה כי ועדת שיפמן אשר הוקמה בשנת 2006 על מנת לבחון את נושא מזונות הילדים בצורה מקיפה, המליצה במסקנותיה כי החובה לכלכל את הילדים תהיה מוטלת על כתפיהם של שני ההורים – זאת ביחס ישיר ליכולתם הכלכלית ומשמורת הילדים. המלצות הוועדה לא הגיעו לידי חקיקה, זאת בשל התנגדות של ארגוני נשים שונים. אולם אולי עתה, כאשר הערעורים ידונו בפני הרכב מורחב של שופטי ביהמ"ש העליון, הגיע הזמן לשינוי המיוחל, וביהמ"ש ייתן את דעתו למסקנות וועדת שיפמן, וייתן את הפסיקה המיוחלת שכאשר קובעים את דמי מזונות הילדים, יש ליתן את הדעת למצבה הכלכלי של האישה וליכולת ההשתכרות שלה.

​

​